10 סיבות שאשתי גומרת כל פעם מאז שהבאתי הביתה את הכרית של Rivora (כששום דבר אחר לא עבד)

כשהיא שוכבת שטוח על הגב, אתה נכנס ועובר מעל נקודת הג׳י שלה. בכל תנועה. אתה יכול לדעת בדיוק איפה הנקודה, ועדיין לא להגיע אליה. הכרית של Rivora מרימה לה את האגן ל־27 מעלות, ופתאום אתה נכנס עמוק יותר ופוגע בנקודה בלי לנסות.

גם אני חשבתי שזה עוד גימיק מהאינטרנט. כרית? ברצינות? אבל זה לא צעצוע ולא טריק. זאת פיזיקה. הזווית של 27 המעלות פותחה יחד עם פיזיותרפיסטיות, ונבדקה על יותר מ־2,400 זוגות.

שנים שמעתי ממנה את הגניחות ה"נכונות" ואת ה"היה מדהים". היום אני יודע איך זה נשמע כשזה אמיתי. הרגליים שלה רועדות, היא תופסת את הסדין וצועקת, והשכנים כבר יודעים מה קורה אצלנו בשישי בלילה. ולא פעם אחת: היא גומרת, ותוך כמה דקות היא גומרת שוב.

היא כבר לא צריכה לזייף. ואני כבר לא שוכב אחר כך ער ושואל את עצמי אם היא נהנתה.

כל החיים חשבתי שיש נשים שמשפריצות ויש כאלה שלא, והייתי בטוח שאשתי מהסוג השני. בשבוע השלישי עם הכרית היא גמרה כל כך חזק שהיא השפריצה, וכל הסדין מתחתינו נרטב.

היא הסתכלה עליי בשוק, עם יד על הפה: "לא ידעתי שאני יכולה לעשות את זה." גם אני לא ידעתי. היא תמיד יכלה. אני פשוט אף פעם לא נכנסתי אליה בזווית שמביאה אותה לשם. ואז היא משכה אותי בחזרה.

מאחור, כשהיא על הברכיים. היא למעלה, רוכבת עליי. על קצה המיטה, כשאני עומד על הרצפה. אוראלי, בלי שהצוואר שלי נתפס אחרי דקה. כל תנוחה שוויתרנו עליה בלי להגיד מילה חזרה למיטה תוך כמה לילות.

הכרית מקבעת לה את האגן בזווית אחת יציבה, אז שום דבר לא כואב לה ואין לה סיבה לעצור באמצע. כבר לא עושים את אותו דבר כל פעם. אנחנו שוב כמו בהתחלה, כשלא הצלחנו להוריד את הידיים אחד מהשנייה.

ניסיתי לדחוף לה שתי כריות מהמיטה מתחת לתחת. חצי דקה של "רגע, זה יותר טוב", ואז הן נמעכו והחליקו החוצה. הכרית של Rivora עשויה מקצף זיכרון קשיח בדרגה רפואית, שלא שוקע ולא משתטח.

היא זזה, הזווית נשארת. אתה מגביר ונותן לה חזק, הזווית נשארת. גם אחרי שעה של סקס הכרית עדיין ב־27 מעלות, בדיוק כמו בדקה הראשונה.

פעם הייתי צריך לבקש, ולשמוע "לא הערב, אני עייפה". עכשיו היא שולחת לי הודעה באמצע העבודה: "תחזור מוקדם". היא נכנסת למיטה עם מבט שאומר שהיא כבר יודעת מה הולך לקרות. ובאמצע, כשאני עמוק בתוכה, היא תופסת לי את הגב ומתחננת: "אל תפסיק. עוד."

אני בן 51 ואני מרגיש סוס. לא בגלל כדור. בגלל שאני סוף סוף יודע שאני נותן לה בדיוק את מה שהיא צריכה.

הכרית שחורה, עם קווים נקיים, בלי שום דבר שצועק "סקס". היא יושבת לנו על המיטה בין הכריות, הילדים עוברים לידה כל יום, ואורחים חושבים שזאת כרית לגב. ובגלל זה גם לא הייתי צריך לעשות מזה שיחה.

לא אמרתי לאשתי "משהו לא עובד אצלנו". אמרתי לה: "קראתי על משהו שאמור להיות לך הרבה יותר טוב. בואי ננסה." היא לא הרגישה שאני מתלונן. היא הרגישה שאני רוצה אותה.

פעם הייתי צריך להחזיק את כל המשקל על הידיים, להתכופף ולחפש את הזווית. אחרי עשר דקות הגב שלי כאב, הברכיים נגמרו, ועוד לפני שהיא התקרבה לגמור, אני כבר הייתי גמור. היום האגן שלה כבר מורם בדיוק לגובה הנכון, אז אני לא צריך להתכופף ולא להתאמץ. רק לזוז.

וכשאני לא נלחם בזווית, אני מחזיק הרבה יותר זמן. בלי כדורים, ובלי לחשוב על דברים אחרים כדי לא לגמור מהר. פשוט נהנה ממנה עד שהיא גומרת, ואז ממשיך.

יש לנו שני ילדים בבית, והדבר האחרון שרציתי זה שהבן שלי יפתח חבילה עם שם של מוצר מין. הכרית מגיעה בקופסה חומה בלי שום סימון, בלי לוגו ובלי שם מוצר מבחוץ.

גם בפירוט של כרטיס האשראי החיוב מופיע רק בתור Rivora, בלי מילה על מה קנית. השליח לא יודע, הילדים לא יודעים, ואף אחד לא שואל שאלות. מה שקורה אצלנו בחדר נשאר אצלנו. והמשלוח חינם.

שאלתי את עצמי בדיוק את מה שאתה שואל עכשיו: "ומה אם אצלנו זה לא יעבוד?" אז ככה: יש לך 30 לילות לנסות את הכרית. אם זה לא משנה לכם את הסקס, מחזירים אותה ומקבלים את מלוא הכסף, בלי טפסים ובלי שאלות.

במקרה הגרוע אתה מחזיר כרית. במקרה הטוב אשתך לא נותנת לך לישון, ואתה סוף סוף הגבר שהיא תמיד רצתה במיטה. אני לא החזרתי. אחרי הלילה הראשון כבר לא היה על מה לדבר.